<h1>ספר תורת האדם להרמב"ן ענין ההוצאה</h1>
<h2>דף מח:</h2>
ומ"מ לא נתברר לי מנין לו לבעל הלכות שיהא י"ט כשבת לענין איסור מלאכה דעבדים, שאני אומר כיון דגזירת הכתוב הוא בשבת אין ללמוד ממנו י"ט, שאין דנין קל מחמור להחמיר עליו, וא"ת אין בין י"ט לשבת אלא אוכל נפש, עממין יוכיחו.
<h2>דף סו:</h2>
איתמר (סנהדרין מ"ז ב') האורג בגד למת אביי אמר אסור רבא אמר מותר, אביי אמר אסור הזמנה מלתא היא רבא אמר מותר הזמנה לאו מלתא היא ואפי' מת קודם לכן וארגו לבגד לשם המת והלכתא כרבא. בפרק אלמנה לכ"ג (יבמות ס"ו ב') ההיא איתתא דעיילא לי' לגברא איצטלא דמלתא בכתובתה, שכיב שקלוה יתמי פרסוה אמיתנא, אמר רבא קנייה מיתנא, א"ל נאני בריה דרב יוסף בריה דרבא לרב כהנא והאמר רבא אמר רב נחמן הלכה כרב יהודה דאמר הדין עמה לומר כלי אני נוטלת, אמר ליה מי לא מודה ר' יהודה דמחוסר גוביאנא אלו מיגנב לאו יורשין חייבין לשלומי, כיון דאלו מיגנב יורשין חייבין לשלומי ברשותייהו קאי, רבא לטעמיה דאמר הקדש חמץ ושיחרור מפקיעין מידי שיעבוד. ושמעינן מינה שאין אדם אוסר במת דבר שאינו שלו.
